פעילות אחת מתוך שלוש באוגדן: "קרוב לבית קרוב ללב" - שבוע טבע עירוני
מדינת ישראל מהווה נקודת מפגש בין שלוש יבשות (אסיה, אירופה ואפריקה). בזכות מיקומה, ישראל מוגדרת כ"נקודה חמה" - אזור בו ניתן לראות מינים רבים מאוד של ציפורים (540 מיני בר). מאחר ויש פה מזג אוויר נוח, שמאפשר מציאת מזון כמעט כל השנה, מגוון בתי גידול ומקומות מחייה, מסלול הנדידה של ציפורים רבות עובר בשמי הארץ!
לציפורים תפקיד חשוב במערכת האקולוגית הן כמפיצות זרעים, מאביקות וחלק משרשרת המזון. הציפורים אף מהוות אינדיקטור למגוון המינים הקיים. קיומן של ציפורים בכלל ומגוון מיני ציפורים בפרט בשטח מעיד על איכות הסביבה – בסביבה בריאה נוכל למצוא מגוון גדול לעומת סביבה פגועה בה המגוון יהיה מצומצם עד כלל לא קיים.
מטרות
- התלמידים ותלמידות יחשפו למגוון הציפורים בסביבתם הקרובה ויכירו את הנושא של מגוון ביולוגי.
- התלמידים והתלמידות יפתחו מיומנות התבוננות ויצרו זיקה לסביבתם הקרובה.
ציוד
- מקרן
- רמקול
- משקפות
- דפי תצפית לציפורים
- לוח
- כלי כתיבה
- כרזות "ציפורי הבית בחצר" מודפות על A4
מה חסר: הכנותמה חסר: הכנות
פתיחה (30 דק')
נחלק את התלמידים לקבוצות וניתן לכל קבוצה עותק A4 של הכרזה "ציפורי הבר בחצר הבית" (נספח).
נשאל - מי ראה פעם את אחת הציפורים? מי מכיר יותר משלוש ציפורים? ארבע? חמש?
נספר שאם נעקוב אחר הציפורים ונתאמן בזיהויין, נוכל מהר מאוד להכיר יותר ויותר מינים ולגלות עולם קסום.
בהתאמה לגיל ולכיתה ניתן להסביר מדוע דווקא בישראל מגוון המינים כה גדול, ועל תפקידן החשוב של ציפורים לקיום המערכת האקולוגית - מתוך המידע המפורט בתיאור של מערך זה.
היכרות וזיהוי ציפורים בסביבה הקרובה
כעת נערוך כמה פעילויות שיעזרו לנו להכיר ולזהות ציפורים שנפוצות באזורים עירוניים.
- נצפה בסרטון זן נדיר - כאן חינוכית (13 דקות) להיכרות ראשונה עם הציפורים בסביבה הקרובה.
- נשאל מספר חידות "מי אני?": נתאר ציפור המופיעה בכרזה ונבקש מהמשתתפים לזהות את הציפור המסתתרת בחידה. ניתן לבצע את החידון לכל הקבוצה יחד בהצבעה או לתת למשתתפים להתחלק לזוגות ושלישיות ולכתוב את תשובותיהם. מספר שאלות לדוגמה:
- מי היא אפורה, לבנה, שחורה ובעלת סינר? נחליאלי.
- מי מפוספסת כמו זברה ובעלת ציצית? דוכיפת.
- למי יש ראש שחור ותת שת (’טוסיק‘) צהוב והיא קטנה מיונה? בולבול ממושקף.
- נסתכל בכרזות אילו ציפורים הן מין פולש – המיינה, דררה ותוכי נזירי. נסביר את המושג "מין פולש" (כמתואר מטה) ובחשיבות השמירה על המינים המקומיים.
- מינים פולשים הם צמחים או בעלי חיים שהובאו ממקום אחד למקום אחר על ידי האדם, במכוון או בשוגג. מינים אלו מצליחים להתרבות ולהתשפט בסביבה החדשה, לרוב בקצב מהיר יותר מהמינים המקומיים. על כן הם יכולים לפגוע ולדחוק מינים מקומיים, להשפיע על המאזן האקולוגי ולגרום נזק רב לסביבה.
- העופות הפולשים הנפוצים בישראל הם מיינה הודית, דררה ותוכי נזירי. בניטור ארוך טווח כמו ספירת הציפורים בסביבת משכנות אדם עולה התפשטות של המינים הפולשים מחד וירידה בנוכחות המינים המקומיים מאידך.
- מעקב אחר התפשטותם של מינים פולשים מאפשר לזהות מוקדם את האזורים שנפגעו ולנקוט בפעולות למניעת התפשטות נוספת, על מנת להגן על המינים המקומיים ועל המערכות האקולוגיות וגם לצמצם את הנזק הכלכלי שהם עשויים לגרום לחקלאות. פעילויות שניתן לבצע הן למשל לכידה חוקית של המינים, שימון הביצים שלהם למניעת הרביה ועוד.
- נערוך חידון זיהוי קולות ציפורים (למתחילים) מתוך אתר המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה.
גוף (40 דק')
נשאל - כיצד נוכל להתבונן בציפורים? נסביר כי כעת נצא לתצפית ציפורים!
נסביר את כללי ומהלך התצפית:
- נשהה בשקט במקום מסוים, נתבונן בדשא, עמודים, שיחים ועצים.
- נקשיב לציוצים כדי לאתר את הציפורים.
- נזהה את הציפור בעזרת המגדיר (ואם יש, ניעזר במשקפת).
- נצפה בהתנהגות הציפור (ניתור/חיפוש מזון/תעופה ועוד).
- נמלא דף תצפית (נספח).
סיכום (20 דק')
ניתן לסכם את תוצאות התצפית בכיתה או במעגל בחצר:
- נשתף חוויות מעצם התצפית - כיצד הרגשתם, האם היה קל / קשה, האם הופתעתם ממשהו?
- נרכז את התצפיות בטבלה גדולה ונראה אילו מינים זוהו וכמה מכל מין.
- נדון בהתנהגות ובמיקום של כל ציפור - למשל נחליאלי על הארץ במגרש, צופית בשיחי הפרחים וכו'.
- נחשוב אם יש התאמה בין תנאי השטח (עצים, מבנים, מקור מים וכד') להמצאות של ציפורים.
- האם בני האדם יכולים להשפיע לטובה על מגוון ומספר הציפורים בסביבה? (מתקני מים, תחנות האכלה, עצים ושיחים).
- האם נצפו הרבה מינים פולשים (כגון דררות, תוכי נזירי, מיינות)? נזכיר למשתתפים את ההסבר על מהם מינים פולשים ועל הסכנות שבהם.
במידה ויש זמן ניתן לערוך חידון מסכם בשני אופנים:
אפשרות א': בינגו
כל תלמיד ותלמידה ישרטטו על דף 9 משבצות ובכל משבצת שם של ציפור. נחוד חידה. במידה והציפור מופיעה בדף שלהם הם יסמנו את המשבצת עד לקבלת בינגו!
אפשרות ב': חידון "מה משותף לנו?"
נקריא את שמות הציפורים. נבקש מהמשתתפים להציע מה משותף לציפורים שברשימה.
- מה משותף למיינה, דררה, ותוכי נזירי? תשובה: הם מינים פולשים, כלומר מוצאם אינו בארץ והם הובאו ע“י האדם. התפשטותם בכל הארץ מהווה תחרות למינים המקומיים ופוגעת בהם. רמז: האם הן מקומיות?
- מה משותף לנחליאלי ואדום חזה? תשובה: אלו מינים שחולפים וחורפים בארץ, כלומר מינים שמגיעים לישראל בנדידת הסתיו וחלקם נשארים כל החורף עד האביב בניגוד לשאר המינים בכרזה שהם יציבים. רמז: מתי ניתן לראות אותם?
- מה משותף לשחרור, מיינה, דוכיפת, נחליאלי? תשובה: אלו מינים שמבלים את רוב היום על הקרקע, בחיפוש מזון. רמז: היכן נמצאים בדרך כלל?
- מה משותף לבולבול, צופית ופשוש? תשובה: אלו מינים ייחודיים (אנדמיים) לאזור ישראל המזרח התיכון, וערב הסעודית. הפשוש מצוי גם מזרחה מהמזרח התיכון ועד צפון הודו ובדרום מזרח טורקיה. כלומר אלה מינים שחיים באזור תפוצה מצומצם, המוגבל לאזורנו ומעט הלאה ממנו. רמז: היכן נמצאים בעולם?
- מה משותף לבולבול, יונת הבית, עורב, דררה, תוכי נזירי, נקר? תשובה: מינים שיכולים לגרום נזק לאדם, על ידי פגיעה בתוצרת חקלאית ובמערכות השקיה.
- מה משותף לדוכיפת, נקר, ירגזי, פשוש? תשובה: אלו מינים שמסייעים בהדברה ביולוגית בגינה ובמטע, כי הם ניזונים מכנימות ו/או זחלים ובכך מסייעים להפחית את כמותם. רמז: מה נותנים לאדם?
- מה משותף לחוחית, צופית, ירגזי, נקר, תוכי נזירי, דררה? תשובה: אלו מינים בעלי צבעים עזים או צבעוניים במיוחד. רמז: מה מיוחד במראה שלהם?
- מה משותף לדוכיפת, יונה, עורב? תשובה: אלו מינים המוזכרים במקורות. רמז: מהיכן או ממתי אנו מכירים אותם?
מקורות והפניה לקריאה נוספת
- חוברת מגוון ביולוגי, החברה להגנת הטבע.
- חוברת מגוון ביולוגי ערכת פעילויות - כרזות מגוון ביולוגי, החברה להגנת הטבע.
- מידע על מינים פולשים: לכידה חוקית של המינים, אתר רמת הנדיב.
- מידע על מינים פולשים: קינים נגד פולשים - הדברה הומנית של מיינות, אתר זווית.
- אתר הצפרות הישראלי, החברה להגנת הטבע.
- המרכז לטיפוח ציפורי הבר בחצר ובגינה.
נספחים