פריט ידע פעילות:הים התיכון – אירוע זיהום הנפט לבני נוער

בפברואר 2021 הביאה הסערה מאות טונות של זפת לחופי ישראל שמקורם במכלית נפט ששהתה כ 50 ק"מ מחופי ישראל. זפת טרייה כיסתה אזורי חוף נרחבים לאורך מרבית חופי הארץ, מאשקלון ועד ראש הנקרה. שטחי חוף חוליים וסלעיים כוסו בזפת, בעלי חיים רבים כבר מצאו את מותם בחומר הדביק והמזוהם. אין ספק כי זהו אחד האסונות הסביבתיים הגדולים שידענו, וזמן רב יחלוף עד שישתקמו בתי הגידול והמערכות האקולוגיות שנפגעו אנושות.

להלן הצעה, עבור מורים ומדריכים, לפעילות עם בני נוער במטרה לעורר מודעות לנושא ולעודדם לפעול למען הים התיכון. הפעילות מיועדת למפגש פנים אל פנים, רצוי בסביבה טבעית פתוחה או בחוף הים וכוללת הצעות להתאמה למפגש בכיתה או בזום. הפעילות כוללת מגוון של הצעות אפשריות לבחירתכם.

רקע לנושא הזיהום בחוף הים ניתן למצוא בנפרד

מטרות

- המשתתפים ילמדו על אסון זיהום הנפט - מקורותיו ותוצאותיו
- המשתתפים יכירו בחשיבות הים ובאיומים עליו
- המשתתפים יחשבו מה בכוחם לעשות למען הים

ציוד

מוסיקה ורמקולים
מחשב וברקו + חיבור לאינטרנט
קטעי קריאה (נספח 1)
תמונות (נספח 2) או מפת א&amp;amp;amp;amp;amp;quot;י +מדבקות קטנות/סיכות
מצגת (נספח חיצוני)
&amp;amp;amp;amp;amp;quot;קופסת מתנות&amp;amp;amp;amp;amp;quot; ומוצרים מן הים
תמונות של איומים על הים התיכון (נספח 3)
גיר לוח משחק וכרטיסיות משחק &amp;amp;amp;amp;amp;quot;צומת ערכים&amp;amp;amp;amp;amp;quot; (נספח 4)

הכנות

פתיחה (20 דק')

הצעה 1: נשמיע מוסיקת גלים מרגיעה (למשל כאן). נפזר תמונות חופים וקטעי שירים וטקסטים בנושא חופים (נספח 1+2) – כל משתתף יבחר תמונה או קטע ויציגם יחד עם חוויה אישית מחוף הים. (חלופת זום/כיתה – להציג את קטעי הקריאה והתמונות בלוח שיתופי, ממנו יבחרו המשתתפים תמונה או קטע).

נסכם באמירה שחוף הים משמש השראה, מקום בילוי ופנאי, מקום בו מתבצעות פעילויות חברתיות ומשפחתיות.

הצעה 2: נתלה מפת א"י על הלוח ונבקש מכל משתתף להדביק מדבקה או לנעוץ סיכה בחוף שהיה בו פעם (רצוי כזה שעוד לא נבחר קודם) ולספר מה זכור לו מהחוף או חוויה שהייתה לו שם. (חלופת זום – נסמן מקום על גבי מפת גוגל).

נסכם שיש לנו הרבה מאוד קטעי חוף שונים זה מזה ומיוחדים וכי חוף הים משמש השראה, מקום בילוי ופנאי, מקום בו מתבצעות פעילויות חברתיות ומשפחתיות.

גוף

חלק א – חשיבות הים 20 דקות

הצעה 1: נכין "קופסת מתנות" ממנה יוציא כל משתתף פריט אחד - על המשתתפים לנחש את המשותף לפריטים – כולם "מתנות מן הים" למשל מלח בישול, מוצרי קוסמטיקה המכילים אצות ים, תוספי מזון ועוד.

הצעה 2: (למפגש זום או בכיתה) נציג מצגת (נספח 3- שקפים 2-13) שבה לצד שימושי החוף לבילוי הנאה ופנאי גם תועלות ושימושים נוספים של חוף הים שלהם ערך כלכלי רב (מן התקופה הקדומה ועד ימינו – צבע ארגמן, חול וכורכר, דגה, מסחר ימי, אצות ועוד).

נסכם באמירה שחוף הים חיוני ותורם לקיומנו משחר האנושות ועד ימנו, כמו גם מקור כלכלי יקר ערך.

הצעה 3: (למפגש זום או בכיתה) נציג את חוף הים כבית גידול עשיר וייחודי באמצעות 4 סרטונים קצרים על ארבעה בתי גידול ייחודיים בים: המצע הרך, הים העמוק, שוניות סלעיות, שוניות ספוגים.

ניתן לחלק את המשתתפים לארבע קבוצות, כשכל קבוצה תצפה בסרטון ותקרא את חומרי המידע ואז תציג לשאר המשתתפים: מה מאפיין את בית הגידול, אלו אורגניזמים נמצאים בבית גידול זה, מה מאיים על בית הגידול ומה ניתן לעשות להצילו. מידע על בתי הגידול של הים ניתן למצוא באתר החצי הכחול של ישראל הכולל מידע, סרטונים וחוברות.

נסכם באמירה שחוף הים הוא בית גידול עשיר וייחודי, שאנו כמעט ואינינו מכירים.

(20 דקות)

חלק ב' – האיומים על הים. 30 דקות

נשאל את המשתתפים – למי יש בקבוק מים - ממה הוא עשוי? (פלסטיק) איך הגענו לבית הספר היום? (ברכב), מתי פעם אחרונה הדלקנו מזגן? ממה עשוי התיק שלנו? (ניילון), מתי צבעתם את הבית?

נשאל - מה משותף לכל התשובות? כולן קשורות למוצרים המיוצרים מנפט – פלסטיק, דלק לתחבורה, חשמל למוצרי חשמל, ניילונים, צבעים ועוד מוצרים רבים עשויים מנפט.

נספר שנפט נמצא בקרקעית הים או ביבשה והוא נוצר משרידי יצורים ימיים (כמו פלנקטון ואצות), שהצטברו בקרקעית האוקיינוסים במשך מאות מיליוני שנים. עם הזמן, תחת חום ולחץ רב, התרחשו שינויים כימיים שהפכו את שיירי היצורים לנפט. את הנפט קודחים ושואבים מעומק האדמה, ואז מעבירים לבתי זיקוק להפרדה לחומרים שנשלחים לייצור המוצרים השונים. ערב הסעודית היא מקור מרכזי של נפט וממנה מיוצאת לישראל ולעוד מקומות בעולם. נספר שעיקר הובלת הנפט נעשית במיכליות נפט שמגיעות לנמל אילת או שעוברות דרך תעלת סואץ לים התיכון. נספר שמיכליות הן אוניות משא עצומות, שיכולות להעביר כמויות גדולות של נפט גולמי (עד 550,000 טון). נספר שהנפט עובר מהנמלים לבתי הזיקוק, בצינורות הקבורים בעומק הקרקע. כך למשל יש קו צינור מאילת לאשדוד ומשם לבתי הזיקוק בחיפה.

נסביר שבמהלך ההובלה הזו, גם בים וגם ביבשה, עלולות להתרחש תקלות שיגרמו לזיהום בנפט, כפי שקרה בפברואר 2021 באסון האקולוגי, כשזפת כיסתה כ-160 ק"מ מחופי ישראל (מתוך 190 ק"מ חוף). אסון יבשתי קרה גם בדצמבר 2014, כשחמישה מיליון ליטרים (5,000 קוב) של נפט גולמי דלפו מקו צינור אילת-אשקלון באזור היישוב באר אורה שבדרום הנגב. הנפט הגולמי זרם לשמורת ערבת עברונה הסמוכה וגרם לזיהום חמור בתוכה. (תמונה בנספח). נספר שזיהומי נפט יכולים להגיע גם מקידוחי נפט, כפי שקרה באחד הארועים החמורים ביותר בעולם, במפרץ מקסיקו ב-2010. אז, דליפת נפט גרמה לפיצוץ קטלני באסדת קידוח הנפט וכ-780 מיליון ליטר של נפט נשפכו לים.

נפזר תמונות של אסון הזפת (נספח 4) – נשאל מי היה בחוף וראה את התוצאות של האסון? נפזר תמונות נוספות של איומים ובעיות בחוף (חלופת כיתה/זום – מצגת עם תמונות . כותרות והסברים בהנפשה על מנת שיוכלו לנחש את הבעיה)

נשאל:

אלו בעיות הם מזהים מהתמונות? *מדוע לדעתם הים התיכון סובל מכל כך הרבה בעיות סביבתיות?

כיצד ניתן למנוע את האסון הבא?

נציג את המושג נחלת הכלל – הים הוא מוצר ציבורי, הוא שייך לכולם ולכן אנשים פחות מקפידים על ניקיונו ושמירתו, אולם אם היה מדובר ברכוש פרטי, קרוב לוודאי שמצבו היה טוב יותר.

סיבה אחרת היא היעדר חקיקה מספקת שמאפשרת הגנה על הים. נספר על חוק הסביבה החופית שמגן על הסביבה החופית. נסביר שבמים העמוקים אין הגנה מספקת. נספר על הצעת חוק אזורים ימיים שנמצאת כעת בשלבי חקיקה. חוק אזורים ימיים, נועד להסדיר את הזכויות והחובות של המדינה בשטח המים הכלכליים, שנמצאים מחוץ למים הטריטוריאליים של המדינה. בשטח זה מצויים משאבי טבע ציבוריים יקרי ערך, לצד סביבה ימית טבעית ייחודית ומופלאה. אולם לדעת הגופים הירוקים, החוק, במתכונתו הנוכחית, אינו נותן מענה לצורך בחיזוק ההגנה על המים הכלכליים ולכן יש להצעת חוק זו הסתייגויות רבות.

נספר שחברת קצא"א (קו צינור אירופה אסיה – חברה ממשלתית ישראלית) חתמה על הסכם עם איחוד האמירויות, שבמסגרתו עתידות להגיע עשרות רבות של מיכליות נפט לתוך מפרץ אילת ואלו עלולות לסכן את האלמוגים באילת, הנחשבים לאוצר טבעי ייחודי ונדיר ברמה עולמית. ובכך גם לפגוע בתיירות ובכלכלת העיר אילת. נזמין אותם להצטרף למאבק בתוכנית.

הצעה נוספת: נשחק את המשחק צומת ערכים - נצייר את לוח המשחק (נספח 5) בגיר בחצר. נבקש מהמשתתפים נציג מתנדב שיתקדם על הלוח לפי המספר בקובייה. כאשר הנציג יגיע לצומת – נקריא דילמה ערכית סביבתית (נספח 5). הקבוצה תדון. אם מחליטים פה אחד על דרך התגובה (בעד או נגד) – הקבוצה תמשיך ביחד. אם קיימת מחלוקת הקבוצה תתפצל לשניים וכל פלג ימנה נציג שיפנה לכיוון שמתאים לו. המשחק מתקיים בשתי קבוצות עד הגעה לצומת הבאה. המטרה – להגיע לנקודת הסיום.

ננתח את האירועים במשחק: כמה התפצלויות היו? מה היו הדילמות בהן הייתה הסכמה בקבוצה ומתי התפצלה הקבוצה? נסכם שיש דילמות שהן בעיה שיכולה להיפתר באכיפה ובמודעות (כמו למשל הזפת, השלכת פסולת, דיג יתר, נסיעת כלי רכב בחוף) ולכן, אולי הייתה לגביהן הסכמה, לבין דילמה ערכית אמיתית, שבה ההתלבטות ברורה ויש דעות שונות.

מה המשותף לדילמות? בכולן דוגמאות של ניצול משאב הים ע"י האדם.

לחילופין, נבחר דילמות מסוימות וניתן לכל קבוצה דילמה לדיון פנימי והתלבטות - האם לנצל את חוף הים כמשאב במחיר של פגיעה בו (למשל נושא ההתפלה, בניית כפרי נופש, קידוחים ימיים ומתקני אנרגיה...). הקבוצות יציגו את הדילמה והטיעונים.

לסיכום הפעילות: נדון בנושא של ניצול יתר של משאבי הסביבה ע"י האדם מול חלופה של עקרונות פיתוח בר קיימא.