פריט ידע פעילות:פתיחה והיכרות עם הנושא, אי הפסחא

פעילות פתיחה לסדרת מערכים למדריכים בתנועות נוער בנושא ניקיון בטבע. בפעילות נכיר את סיפורו של אי הפסחא ונבין את הבעייתיות שבניצול אגרסיבי של משאבי טבע.

מהלך כללי

• פעולה שוברת שגרה, משמשת כהכנה לקראת ההיכרות עם האפליקציה "בשביל הטבע".
• יש לקיים את הפעולה בחדר ובו כיסאות כמספר המשתתפים.
• נושא הפעולה: סיפור התעלומה של אי הפסחא. הסיפור יוביל לדיון מעמיק: מדוע צריך לשמור על בתי גידול ועל הטבע.
• לסיכום המערך: נסו ליצור דיון כן ומעמיק, ולהעלות שאלות כמו למי אכפת מהטבע? אולי אנחנו כבר לא צריכים טבע?

מטרות

• יצירת עניין וסקרנות מהנושא תוך משחק והנאה.
• העלאת מודעות של המדריכים לנושאי טבע, זבל והשפעת האדם על הטבע.
• פיתוח אכפתיות של המדריכים למצב הסביבה.

ציוד

• נספח מס' 1: תמונות של סממני אי הפסחא
• נספח מס' 2: קלף חידה - מה קרה באי הפסחא?
• נספח מס' 3: פתרון החידה

הכנות

להדפיס את הנספחים, או לחלופין ניתן לשלוח את התמונות בטלפונים הניידים ולחסוך הדפסות.

פתיחה (20 דק')

ניחוש נושא הפעולה:

• נצייר על לוח/נַראה תמונות מודפסות של סממני אי הפסחא ונבקש מחברי הקבוצה לנחש במה מדובר.
• סמלים שניתן לצייר: ארנב, ביצים, אי, פסלים ענקיים, מגלה ארצות ועוד (ראו נספח מס' 1).

נשאל את החניכים: מה אתם יודעים על אי הפסחא?

נציג להם תמונות מהמקום כדי שיכירו מעט את האי.

גוף (40 דק')

נכריז: אנחנו מחזיקים באחת העדויות החשובות ביותר בהיסטוריה! עדות מתוך יומן שהתגלה ממש במקרה לפני כ-300 שנים בחוף נידח בדרום אמריקה.

נקריא את כתב החידה "מה קרה באי הפסחא"? (נספח מס' 2).

נשאל: האם מישהו מהחניכים יכול לנחש מה קרה באי?

נספר לחניכים כי במשך 300 שנים ויותר תעלומת אי הפסחא הייתה אחת מהתעלומות האנושיות הגדולות והמסתוריות ביותר בהיסטוריה.

כדי להמחיש את סיפור אי הפסחא, נשחק את משחק "המשאבים".

הוראות ל"משחק המשאבים":

• נסדר את הכיסאות במעגל ונדמיין שמעגל הכיסאות זה האי. נספר את הסיפור בזמן שהחניכים "מתהלכים על האי", כלומר על הכיסאות (תוך כדי הסיפור הם צריכים ללכת במעגליות על הכיסאות ולהמשיך להקשיב). כל כיסא מסמל משאב (עצים, מים, אדמה פורייה, דגים, ציפורים).
• הוראה לחניכים: עליהם לעמוד על הכיסאות, וכשהם מקשיבים לסיפור עליהם ללכת במעגל על הכיסאות. הם אינם יודעים לשחות ולכן אסור להם "ליפול לים", כלומר אסור ליפול מהכיסא. מי שנופל – נפסל.
• מתחילים לספר את הסיפור של אי הפסחא.

**הוראות למדריך/ה:

• תוך כדי הסיפור, על המדריך/ה להוציא כיסאות מבלי לצמצם את גודל המעגל. לאט לאט הקבוצה תאבד את הכיסאות שלה, כלומר את כל המשאבים שלה, ולא תוכל להמשיך להתקיים.
• בצורה זו אנו ממחישים לחניכים את מה שקרה באי הפסחא: אובדן המשאבים, צמצום המרחבים והתחלה של מלחמה בין השבטים.
• שמירה על הבטיחות: טרם תחילת המשחק יש להדגיש את הוראות הבטיחות, להסביר את חוקי המשחק ולבקש מהחניכים לציית להם.

סיכום (30 דק')

נערוך דיון בנושא:

• למה סיפרנו את הסיפור של אי הפסחא בפעולה? האם הוא הזכיר למישהו מכם דברים שקורים בעולם שלנו בימים אלה?

נאסוף תשובות מהחניכים ונסביר:

קיימת הקבלה בין מה שקרה באי הפסחא לבין מה שקורה היום בכדור הארץ, ואם לא נלמד מהלקח של אי הפסחא, גם המשאבים שלנו עלולים להתכלות. אנחנו צורכים משאבים יותר ממה שאנחנו באמת צריכים ובקצב שלא מאפשר להם להתחדש. הצריכה המוגברת הזו קורית על חשבונם של הדורות הבאים אחרינו. כדור הארץ הוא כמו האי, האי היה מבודד בלב האוקיינוס כמו שכדור הארץ מבודד בחלל, יש באי כמות משאבים מוגבלת כמו שיש כמות משאבים מוגבלת בכדור הארץ. כאשר תושבי אי הפסחא צרכו את משאבי האי בקצב גבוה יותר מקצב ההתחדשות שלהם (למשל כרתו עצים בכמות גדולה יותר מקצב גדילת עצים חדשים) הם גזרו על עצמם הכחדה, לא היה להם לאן לברוח או ממי לבקש עזרה. גם לנו, תושבי כדור הארץ המודרניים, לא יהיה מפלט במקום אחר. אם נמשיך בדרך שבה אנו הולכים, יתכלו אוצרות הדיג, יערות הגשם, משאבי האנרגיה ומרבית האדמה הפורייה בעולם.

לפעמים, מפני שאנחנו לא רואים השפעות ישירות ומיידיות של המעשים שלנו על הטבע, אנחנו ממשיכים לפגוע בו, לדוגמה השארת פסולת בטבע. הפסולת מהווה מטרד, גורמת לחוסר איזון אקולוגי, לחוסר שוויון בין מיני בעלי חיים ובכך הורסת את המערכת האקולוגית העדינה שקיימת באזור שהפסולת נזרקה בו. ייתכן שזה נשמע קצת "מוגזם", אבל השארת פסולת בטבע תוביל את כדור הארץ לחורבן, בדומה למה שקרה באי הפסחא.

לעיתים קשה לנו להבין את הקשר בין הפעולות שלנו לבין השפעתן על הטבע, אבל ההשפעה קיימת.

כל זה טוב וחשוב, אבל מה הקשר לפעולות שלנו בתנועה?

נספר כי בפעולות הבאות נדבר על הטבע ועל השטחים הטבעיים שמסביב ליישוב שלנו. בעיקר נתמקד ברמת הניקיון שלהם.

נשאל: האם השטחים סביבנו נקיים? ואם לא, למה? מי אחראי על הניקיון, מה ההשפעה של מקום טבעי, מלוכלך או נקי, עלינו בני האדם וגם על החיות שחיות פה.

ננסה לשאול את עצמנו: למה וכיצד מה שחשוב לנו מניע אותנו לפעול?

נוכל גם לשאול: איך מה שאנחנו עושים בהכרח מראה מה באמת חשוב לנו?

כמו כן, נחשף לסדרת מערכים שקשורים לנושאי הניקיון בטבע, שישמשו בסיס לפעולות נוספות שניתן להעביר לחניכים.

**הערה למדריכים/רכזים: אם הקבוצה מגלה עניין, אפשר להרחיב את הדיון:

בעידן המודרני של היום למה בעצם אנחנו צריכים את הטבע?

כאנשים מודרניים אנחנו לא נעזרים בטבע ביומיום שלנו: האוכל מהסופר, העבודה במשרד, יש לנו מכוניות. אולי אפשר להמשיך כך? הטבע נחמד לטיולים, אבל האם אנחנו באמת זקוקים לטבע?

ננסה לעורר דיון מעמיק בקבוצה: למה באמת צריך טבע?

• הטבע מספק לנו חמצן – הצמחים והאוקיינוסים הם אלה שפולטים חמצן. אם לא נשמור עליהם, לא נוכל לנשום!
• הטבע מספק לנו מים – המים שאנו שותים לא מגיעים מהברז. הם מגיעים ממקורות המים שלנו: נחלים, אגמים, מי תהום, מי ים מותפלים. אם נזהם את מקורות המים שלנו, לא נוכל לשתות ולא נוכל להשקות גידולים חקלאיים!
• הטבע מספק לנו מזון – כל המזון שאנו צורכים מקורו בצמחים. גם החיות שאנו אוכלים ניזונות מצמחים!

בסיכומו של דבר – טבע בריא מאפשר את המשך קיומו של המין האנושי

מה חסר: מקורות והפניה לקריאה נוספתמה חסר: מקורות והפניה לקריאה נוספת